כתיבת סת"ם

"כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלהות, ועולים ומתקשרים ומתייחדים זה עם זה"

(בעש"ט עמוד התפילה")

סת"ם נכתבים ע"י סופר סת"ם, אדם המתמחה באופן כתיבת האותיות הגשמיות על ידי דיו וקולמוס, כמו גם בכתיבת האותיות הרוחניות על ידי חשיבת כוונה לשמה במחשבה טהורה

מלאכת ספרות - מלאכת שמים היא, וצריך הסופר להיות זהיר שמא יחסר אות אחת או ייתר אות אחת, אבל ראוי גם שיהיה זהיר מלשון זוהר (אור), על שזוכה להידבק בגופי מצווה, באותיות שנבראו בהן שמים וארץ, וברצונו של המלך

רצוי מאוד שכל יהודי יזהר ויקפיד מאוד על כשרותם של תפילין ומזוזות שבשימושו. קודם כל  – על מנת לקיים את מצוותיו של הקב”ה באופן המובחר ביותר; אך נוסף על כך, ידוע מגדולי הצדיקים שבכל דור ודור, כי תפילין ומזוזות משפיעות על חייו האישיים של האדם בכל המישורים: רפואה, פרנסה, שלום בית וכד’.
סתם הנו ראשי תיבות של ספר תורה תפילין ומזוזות. סת”ם נכתבים ע”י סופר סת”ם המתמחה בכך, לאחר שלמד גם את אופן הטכני של הכתיבת האותיות המיוחדות לסת”ם וגם למד את כל ההלכות הקשורות לכתיבת הסת”ם וקדושת שמות הקדושים. 
בגמרא מסופר אמר רבי מאיר כשבאתי אצלך ר’ ישמעאל אמר לי בני נה מלאכתך? אמרתי  לו לבלבר אני. אמר לי: בני, הוי זהיר במלאכתך, שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא אתה מחסיר אות אחת או מייתר אות אחת נמצאת מחריב את כל העולם כולו. 
אכן יש מאות אולי אלפי הלכות בכתיבת סת”ם שסופר צריך להכריע תוך כדי הכתיבה. האם מותר להפריד את האותיות שנדבקו? האם אמר לשם קדושת תפילין לפני הכתיבה? האם הסופר “נוכח” בזמן הכתיבה או שהוא עסוק בענייני חדשות ח”ו? 
כל זאת ועוד הנם דברים שאין לשום בריה לדעת אא”כ ניחן ברוח הקודש טהורה. מצד האמת הסת”ם שנכתבו ע”פ ההלכה הוא קודש קודשים שנאמר בגמרא ” אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין – מַאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ‘ה’ עֲלֵיהֶם – יִחְיוּ, וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי, וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵינִי” (ישעיה לח. מנחות מד ע”א). ומנין למד ריש לקיש שהפסוק מדבר על מניחי תפילין? ממה שנאמר “ה’ עֲלֵיהֶם – יִחְיוּ”. שכאשר אדם מניח תפילין, שם ה’ שורה עליו. כך אומרת הגמרא על המניח תפילין של ראש: “‘וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ’ – אלו תפילין שבראש” (ברכות ו). ואילו אם הן נכתבו ללא כוונה ולא בהתאם להלכה הן פסולות ואין בהן שום קדושה אלא אותיות שחורות בעלמא. 
מכאן נובע גודל חשיבות שהסופר יהיה אדם ישר ונאמן, בר סמכא ובקי בהלכות. אין לסמוך על סופר שאין לו תעודת כתב קבלה מרב או מכון מוסמך ומוכר וכן אין לסמוך על סופר שלא חוזר ומשנן את ההלכות באופן שגרתי. מכיוון שישנם המון הלכות ופרטים ומכיון שהלכות סת”ם הנם “ההרים תלויים בשערה”   האחרונים הפליגו בחשיבות היראת השמים של הסופר שנחוצה אפילו יותר מן השוחט. 
כמו כן לא רק הסופר אלא כל בעלי המלאכה שעובדים בתחום הסת”ם כגון מעבדי הקלפים, בתים מאכער (יצרני בתי התפילין), המגיהים ועוד…כולם צריכים להיות אנשים אמינים, יראי שמים ובקיאים במלאכתם.

תהליך הכנה ליום הכתיבה
בפרקים שלפנינו אשתדל לפרט באופן קצר מה התהליכים שעוברים עד שאני מוציא דברי סת”ם מתחת ידי. 
יום כתיבה מתחילה קודם כל במקווה טהרה או מעיין שרבים וטובים הרחיבו על חשיבות המקווה לפני כל מצווה חשובה (כגון לפני נטילת ד מינים או הדלקת נירות חנוכה) כל שכן בכתיבת סת”ם שקדושתם נשגבה מאוד. 
לאחר הטבילה במקווה אני מקדיש את בתחילת יומי ללימוד התורה כ3 שעות. אלה הן שעות איכות שאין לתאר את חשיבותן. לאחר הלימוד של שליש מקרא שליש משנה ושליש תלמוד וחזרה קבועה של הלכות סת”ם. מכיון שכתיבת סת”ם הנו מלאכה שמצריכה ריכוז מאוד גבוה, ההכנה טובה ליום הכתיבה, בעיני מאוד חשובה כי היא מביאה את חדות והנוכחות שהן חלקים בלתי נפרדים מתהליך הכתיבה. 
עוד דבר שאני מקפיד עליו באופן מוחלט זה שאני לא כותב ביום שיש לי מחשבות וטרדות שאני לא מצליח להשתלט עליהן. ידוע מהצדיקים (דרך עץ חיים לרמח”ל) שהסופר למעשה הוא הצינור שמושך את קדושת האותיות ע”י המחשבה לשמה. ןלפי הקדושה שבה נכתבים כך תגדל ההשראה על האותיות. לכן חשוב מאוד לא לכתוב מתוך עצב, מחשבות טורדניות וכדו’ כדי לא למשוך דברים שליליים על מעשה הכתיבה. 

הכתיבה
הכתיבה מתחילה קודם כל בבדיקת הקלף והדיו והקולמוס. האם הקלף נקי מחורים ומגידים העלולים לפסול את הכתיבה? האם הוא רך ומאוורר? האם הדיו דליל מספיק כדי להיספג מעט על הקלף? האם הדיו שחור כמו כמו שמחייבת ההלכה או שהוא שהוא אפור כהה? האם הקולמוס חד והוא מוציא מספיק דיו כדי שכתיבה תהיה מעט גסה ומתקיימת?
לאחר שכל אלה נבדקו ונמצאו תקינים אני ניגש למלאכת הכתיבה מתוך שמחה של מצווה, מעתיק את תיבות הקודש מתוך תיקון סופרים מסודר היטב ומקריא לעצמי כל תיבה לפני שאני כותב על הקלף כדי שקדושת ההבל הפה יחול גם כן על האותיות (ב”ח) אני משתדל לעשות הפסקות תדירות כדי לא להתעייף ולאבד את הריכוז. 

התיוג
התיוג הנו הכתרים שעל האותיות שעטנ”ז ג”ץ (3 פסים בצורת זי”ן) ובד”ק חי”ה (פס אחד). החשיבות של התיוג מתבטא בשלשה מישורים. במישור ההלכתי, במישור הרוחני ומישור האסתטי. לפי ההלכה אומנם כתב ללא תיוג עדיין כשר אבל אם ישנן האותיות שעטנז גץ שלא מתוייגות הרמה של הכתב תרד לבדעבד מכיון שיש פוסקים שפוסלים כתב ללא תיוג אע”פ שאין ההלכה כמותם זה ישפיע על רמת ההידור של הפרשיות. 
דבר שני התיוג שהוא דבוק בבסיס או שנוגעים אחד השני עלול להיות בעיה הלכתית חמורה עד כדי פסול ח”ו. 
במישור הרוחני, יש משמעות גדולה לתיוג ע”פ הפנימיות התורה שאלה הפסים ממתיקים את הגבורות שעל האותיות ומועילים מאוד לטהרת המחשבה (לכוון את השם טפטפי”ה בזמן התיוג) כמובן שיש בהם הרבה משמעויות רוחניות שאין לנו השגה בהם. 
במישור האסתטי, התיוג מאוד משפיע על יופי של הכתב. אם התיוג נעשה באופן מוקפד, ישרים וזקופים ביחס הנכון בין הקו לבין הראש זה יכול ממש לייפות את הכתב ולתת לו את הנגיעה המיוחדת של הסופר בגימור האותיות. כאשר אני מתייג אני נוהג לדמיין לעטר את האותיות בקישוטי זר פרחים כמו כלה…

בדיקת מחשב והגהת גברא
החשיבות של הבדיקה הנה קרדינאלית עבור הסופר ועבור המוצר. אם נקח כדוגמא את התפילין, התפילין נכתבת כסדרן כלומר היא אפשר לחזור אחורה כדי לתקן אם יש טעות או שיש בעיה שפוסלת את צורת האות. יתכן שסופר יכתוב את כל הפרשיות ולאחר שסיים את הכתיבה ימצא טעות בפרשיה והכל ייפסל וילך לגניזה. אין לתאר את העוגמת נפש שיש במצב כזה…
כדי להימנע מבעיות מסוג אלה אני משתמש בבדיקת מחשב. זאת תכנה שמחוברת למצלמה מקצועית או סורק שבודקת את אם יש אותיות חסרות או יתרות באופן אמין וכן משתמשים במחשב כעזר ותוספת להגהת גברא. כל פרשיה לאחר שנכתבת נבדקת מיד בבדיקת מחשב לפני המעבר לפרשיה הבאה. 

הגהת גברא :
לאחר סיום הכתיבה והתיוג הפרשיות עוברות הגהה מדוקדקת על ידי פעם ראשונה. בהגהה הזאת נבדקת כל מרכיבי הכתב. האם ישנן אותיות קרובות או מרוחקות? האם יש תגים שלא נוגעים? האם ישנם דיוקים שהתפספסו כגון קוצים של למ”ד שמובא בב”י שנהוג כי הקוץ הימני יהיה גבוה יותר מהקוץ השמאלי (בכתיבה אשכנזית)
לאחר הבדיקה הנ”ל הפרשיות נשלחות למגיה מומחה וותיק נוסף להגהה נוספת. המטרה של ההבדיקה הזאת, שהחושים של בני אדם אינם שווים. ייתכן שאחד לא יבחין במה שהשני יבחין. לכן ההמלצה היא להגיה ע”י שני מגיהים שונים. 
לאחר הבדיקות הנ”ל נעשת שוב בדיקת מחשב שניה ע”י סורק ברזולוציה גבוהה. בבדיקה האחרונה נבדקות כל מרכיבי הפרשיות, האותיות/ התגים/קבוצת האותיות קרובות ורחוקות וכדו’. אם הבדיקה הזאת לא נקיה לגמרי הפרשיות ייבדקו  שוב ע”י גברא כדי לוודא את כשרותן והידורן. 
אני נותן חשיבות עליונה בבדיקת ספרי תורה, תפילין ומזוזות  ולא חוסך שום טרחה כדי לבדוק אותן כמה פעמים כדבעי. כי הכשרותן של מוצרי הסת”ם תלויות לא רק בכתיבה אלא גם בבדיקה יסודית וטובה. אחריות הסופר לדאוג להגהה המושלמת של הסת”ם ללא שום פשרה.  

לסיום, כתב המשנ”ב בהלכות תפילין וכל ירא שמים יתן אל ליבו אם על מלבושיו וכיליו הוא מהדר שיהיו כתיקונם מכל שכן בחפצי שמים שלא יצמצם ויחוס על הכסף אלא יהדר לקנות אותן שהם בודאי כשרים אף שמחירם רב. (סימן ל”ז ס”ק ד)

בית מלאכת הסת''ם

מוצרי הסת''ם נכתבים מתוך רוגע ושמחה ומתוך תחושת שליחות אמיתית.

צרו איתי קשר ונתחיל במסע, יחד אל

מלאכת הסת"ם העתיקה

או ממלאים טופס זה:

דילוג לתוכן