הידורים

"...התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו: סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה (בדיו נאה, בקולמוס נאה)..." (שבת קלג)

(שמות טו, ב)

טבילה במקווה בתחילת יום כתיבה (תורת השלמים לחיד”א פרק י”ח)
כתיבה איטית, ללא הפרעה בריכוז וללא שמיעת מוזיקה או דברי תורה וכדו’
כתיבה ע”י סופר שאינו נוגע בזקנו כלל (ע”פ אדמו”רי אביחצירא וכן מנהג כל החסידים להקפיד בכך, וכן אמר לי הרה”ג רשל”צ הרב מרדכי אליהו שיש מעלה גדולה בזה)
כתיבה על קלף שליל משובח עבודת יד המעובד ללא תנאי (קסת הסופר ב,ד; קול יעקב)
כתיבה בקולמוס קנה או בנוצה ולא בקולמוס ברזל בשום אופן (תורת השלמים לחיד”א פרק י”ח)
כתיבה אחידה ומדוייקת מאוד ע”פ ההלכה והמנהג (שו”ע סי’ ל”ב סע’ ד’ רמ”א)
כתיבה ע”י דיו שחור לגמרי, ולא אפור כהה (ביאור הלכה סי’ ל”ב סע’ ג’ ד”ה יכתבם)
הקפדה ב”לא כסדרן בחצי אות” (אבני נזר או”ח סימן ט,י)
תיוג נאה ע”י דיו כשר לסת”ם (שו”ע סי’ ל”ב סע’ ד’ רמ”א).
תיוג לפי מצת שימורים (תגי שימושא רבה) בכתב הארי ז”ל (מובא בטור ב”י סי’ ל”ו)
הקפדה על חומרת הרשב”א בעת דיבוק אותיות (ביאור הלכה סי’ ל”ב סע’ י”ח, ד”ה ואם)
תיוג כסדרן תוך כדי הכתיבה (בכתב בית יוסף ובאר”י)
אפשרות לכתיבת כל הפרשיה ברצף ובתענית דיבור
אפשרות להידורים נוספים ונדירים (כתיבה על קלף מעובד בעפצים וע”י דיו עשן שמנים).

אנו משתמשים בבתים המיוצרים ע”י יהודים יראי שמים, במפעל ותיק ומנוסה המייצר בתים ברמה גבוהה ביותר.
חריצים מכוונים המגיעים עד התפר (שו”ע סי’ ל”ב סע’ מ’).
ללא דבק בין הבתים אפילו בשליש תחתון (שו”ת חת”ס, ערוך השולחן סי’ ל”ב, סע’ ע”ח ).
שי”ן משוך ביד ע”י חק ירכות.
ריבוע מדוייק בעבודת יד, ורמת גימור מושלמת.
גיד עובר בין הבתים ניכר לעין (מכוונות).
ריבוע מדוייק בעבודת יד, ורמת גימור מושלמת.
כל בית נבדק על ידינו נגד חשש חריצים מזויפים (דבר נפוץ ביותר).
אפשרות להידורים נוספים.